חופשה רומנטית (וגסטרונומית) בפריז המושלגת

מושלמת! להסתובב בפריז בשלג זה כמו לחיות בסיפור אגדה מופלא. עצי חג המולד שעדיין מפוזרים בעיר הופכים לבנים, הגגות השחורים נעלמים תחת המעטה הצחור, הרגלים מרחפות על המדרכות שהפכו לענני נוצה.

בבוקר קמים בחדר החמים, ורואים דרך החלונות הגדולים את העיר היפה בעולם לבושה שמלת שלג. במרפסת ערמות ערמות של הלבן הזה. שוכבים עוד קצת במיטה, ממלמלים מילות אהבה ופינוק כמו שני גורי חתולים מכורבלים, ואז גולשים לאט לתוך בגדי החורף (סוף סוף יש סיבה לחנוך את כובע הצמר עם הצעיף התואם ואת כפפות הסקי) והולכים לשתות שוקולד חם אמיתי ב -Angelina. (טיפ – אם אצה לכם הדרך ולא מתחשק לכם לחכות בתור המשתרך תמיד על המדרכה, יש להם גם take away).

גני טולירי הפכו לאתר סקי עבור ילדי פריז, המים בברכה העגולה קפאו (לאן הולכים הדגים?) ועל הכל משקיף גלגל הענק החדש (נוסח ה"eye" של לונדון) עם התאים הסגורים מהם ניתן לראות את כל העיר.

בינואר המכירות בפריז בשיאן, וזה כיף לקנות בחנויות המעצבים הפזורות סביב Saint-Sulpice סוודר רך בחצי מחיר או מגפים צבעוניות משוגעות במכירה מטורפת של 70%. לא לשכוח להצטייד במקרון או שניים ממבחר הטעמים של Pierre Herme ברחוב בונפרט.
לתערוכה של דאלי אי אפשר היה להשיג כרטיסים (אפשר וכדאי להזמין מראש כרטיסים לתערוכות ומופעים באתר Fnac), אבל במוזיאון Pinacotheque ב – Place de la Madelaine היתה תערוכה נפלאה של הירושיג'ה לצד הציורים של ואן גוך שהושפע ממנו. בין שתי התערוכות התחיל לכרסם רעב קטן, אז פלשנו ל – Fauchon וזכינו לארוחה נפלאה של מעדנים מהמבחר הידוע שלהם, בקומה השניה המשקיפה אל הרחוב דרך חלונות הזכוכית המעוצבים.

כנסית Saint-Chapelle על הויטראז'ים המדהימים שלה היתה סגורה בגלל השלג, אז הסתפקנו בנוף הנשקף מ – Pont Neuf על נהר הסיין, בצפיה במחליקים, ילדים ומבוגרים, במשטח ההחלקה בככר העיריה (Hotel de Ville) ובארוחת צהרים (אל דאגה, זה היה ביום אחר) במסעדה הקטנה והמתוקה בככר דופין Salle A Manger, שם הפשרנו את האצבעות הקפואות בעזרת קצת יין אדום ופסטה תוצרת בית.
replique montres suisse

Cheap Jerseys Market
אם באוכל עסקינן, זכינו לשלוש ארוחות ערב מצוינות ואחת מאכזבת.
המאכזבת היתה ב – Bar le Passage, מסעדה המתימרת לשווק מידי ערב ארוחה של 4 מנות (2 ראשונות, עיקרית ואחרונה) תמורת 41 יורו לאדם. המנות אינן ידועות מראש והן מגיעות בהפתעה, ממטבחו של השף Alain Senderens, המבשל במסעדת שני הכוכבים שלו, בקומת הקרקע. ההפתעה היתה מאכזבת מאד, בעיקר הברווז שהוגש כמנה עיקרית.
לעומת זה שבענו נחת בארוחת הטעימות של המסעדה הקלאסית Chateaubriand (60 יורו לאדם). למרות הצפיפות והרעש נהנו מכל רגע, כי האוכל היה מענין, חדשני ובעיקר – טעים.

גולת הכותרת היתה המסעדה של השף Stephane Jego, ברובע השביעי, הנקראת L'ami Jean. השף ידוע במעורבות שלו לא רק בבישול (ערב ערב הוא עובד במטבח הפתוח אל חלל המסעדה), אלא גם בהגשה. היום הוא מיתן את דרכיו, אבל בעבר נהג לנהל שיחות ארוכות עם הסועדים דרך חלון המטבח, על טיב האוכל ועל דעתם, לא פעם בצעקות. הוא עמד יפה בדרישתנו לא לקבל פירות ים בצד אחד של השולחן (אלרגיה מרושעת), והגיש לנו ארוחה מופלאה באמת של 10 (!!!) מנות תמורת 75 יורו. ראויים לציון מיוחד הפטה הכפרי המוגש בראשית הארוחה, מרק הפרמז'ן (כן, כן), מרק הבוליון המפריד בין מנת הדג למנת הבשר והמנה האחרונה של פודינג אורז. בסופה של הארוחה הזו התגלגלנו, תרתי משמע, מעולפים במונית אל חיקו החם של המלון.

הרעיון של ארוחת טעימות הוא מוצלח מאד בפריז. ראשית, אין צורך לשבור את השיניים והראש על השאלה מה בדיוק מסתתר מאחורי המונחים המסובכים של המטבח הצרפתי, שנית, אפשר לקבל בארוחה אחת את מבחר המנות בהן השף מצטיין. מומלץ!
בלילה האחרון פקדנו את המסעדה החביבה עלינו, זו שיש לכל אחד כמעט בפריז. היא קרובה למלון, מכירים אותנו שם, והאוכל לא משתנה מאז הוקמה בשנת 1898. שחף, כרגיל, שקע במנת הביף בורגיניון שלו, אני עופפתי עם הברוז ושנינו ליקקנו אצבעות (אבל באמת) מסופלה הגרנד מרנייה.
היה כמובן גם לילה של ג'אז ב – Caveau de la Huchette, והיתה חויה מלבבת של רכישת יין בחנות המקסימה Derniere Goutte, בה אפשר לדבר עם המוכרת (אמריקאית בפריז שכזאת) באנגלית, ולהתיעץ על טיבו של כל בקבוק ובקבוק (טיפ – ידעתם שגם על יין אפשר לקבל החזר מס, לא רק על שמלות?), כוסית אחרונה בבר הכל כך אלגנטי של המלון, והופ – מחר חוזרים הביתה.
מתנות לילדה כבר אמרנו?

קראו עוד על למצוא מלון בעיר זרהz/a>-

צור קשר