אז לאן לקחת את הילדים לחופשה בחורף?

אצלנו יש פיסות שלג בחרמון עם תור ארוך לעליה ברכבל. באירופה יש מרחבי שלג לכל מלוא העין, הרים עם פסגות לבנות, אח דולק בחדר, נזיד פטריות שמנמנות על הכירים, יין אדום מעולה (במחירים מגוחכים) ואויר טהור וצלול.
לא מוכרחים לעשות סקי, לא מוכרחים ללכת למועדון של "הכל כלול". אפשר להנות מהרי האלפים ומהשלג גם אחרת.
אפשר לטוס לג'נבה (ארבע וחצי שעות), לשכור אוטו בשדה התעופה (בצד השוויצרי, כי להם יש רכבים עם הנעה קדמית וצמיגי שלג, חשוב ביותר ועדיף על כל סוגי השרשראות), לנסוע שעה וחצי עד לאזור La Clusaz ושם לשכור בקתה במלון הבקתות הקטן והמקסים.

הבקתה בנויה בדיוק כמו זו של סבא של היידי, יש בה שתי קומות, מקום לכל המשפחה (המורחבת), מטבח ואח מבוערת בפינת הישיבה.

יש מרפסת ממנה נשקפים ההרים המושלגים,

ערמת עצים בחוץ, את חפירה (יעיל מאד לבנית איש שלג) וערמות ערמות של שלג לבן שנופל חרישית על ענפי העצים. בכל בוקר יביאו לכם לחם טרי ועוגה חמימה (תמורת 1 יורו) ואת שאר המצרכים (אם אתם רוצים לבשל) תוכלו לקנות בסופר המודרני בכפר למטה (חמש דקות נסיעה עוצרת נשימה, תרתי משמע). במקרר יחכו לכם בקבוק יין, גבינת רובלושון (אופינית לאזור הזה של סבואה), חמאה צהובה, ריבה ומיץ תפוחים תוצרת בית.
ומה תעשו אחרי ארוחת הבוקר? אחרי שתבנו איש שלג? אחרי שתעשו "מלאכי שלג" ותתגלגלו מראש המדרון בשלג הרך?   העתק זול של panerai

תיסעו שתי דקות לתחילתו של מסלול ההחלקה (יש גם קל מאד למתחילים) ושם תחליטו אם אתם רוצים סתם לשבת בקפה ולראות אחרים מחליקים או שאתם רוצים לקחת שיעור קצר (ילדים, אגב, קולטים את הענין תוך דקות), כדי להתנסות , ולהרגיש את הרוח על הפנים כשאתם טסים למטה (בום, טרח).
בצהרים תהיו רעבים, אז אולי תרדו לכפר לאכול משהו קטן (פיצה? פסטה? פונדו?) ולנסוע במזחלת רתומה לסוסים, לקול מצהלות הילדים וצלצולי פעמוני הרתמה.

ואולי תסעו לאננסי (בערך שלושת רבעי שעה – 30 ק"מ של יופי הררי פראי), לשבת על שפת האגם, לבקר בעיר העתיקה, לטייל בין החנויות הנפלאות לשוקולד ומרציפן (כן, כן וגם לבגדים ונעלים) ולהטמע בשלוה הבורגנית האופפת אותה.
אפשר לקפוץ (שעה בערך – 35 ק"מ) לעירת הסקי הרומנטית Megeve, לבקר בחנויות היוקרה שם, לעלות לאכול במסעדת Flocons de Sel, (שלושה כוכבים והמחירים בהתאם, אבל בצהרים קצת זול יותר). הדרך לשם מרהיבה ביופיה, וגם לא קלה לנהיגה. כדאי לחזור כל עוד יש אור יום.

קל יותר להגיע ל – Chamonix, דרך האוטוסטרדה A40, (שעה וחצי) ולבלות שם יום. אפשר לעלות ל-Mont Blanc, ההר הגבוה ביותר באלפים (ובאירופה 4,800 מטר) ולהשקיף על הנוף (לא מומלץ אם מישהו סובל מבעיות נשימה), אפשר לנסוע ברכבת לים הקרח, ולהכנס לתוך קרחון ואפשר כמובן, שוב, לטיל בין חנויות היוקרה. לא לשכוח – כל אלה הן עירות אפרה סקי מפותחות.

שאמוני למרגלות המונבלאן

ובעיקר – להביא הרבה משחקי שולחן, לשחק בערב על השטיח מול האח, לבשל הרבה דברים טעימים מהמוצרים המקומיים, לשתות הרבה יין ולהנות אחד מחברתו של השני באוירה כיפית, רגועה, אוירה של חופשה מושלמת.

בתאילנד אפשר, כשאצלנו חורף, לתפוס שמש נעימה על החול החם.
תאילנד היא כולה פינוקים. נכון, הטיסה לבנקוק בלבד היא עשר וחצי שעות, אבל היא מתרחשת בלילה, ואולי תצליחו לחטוף תנומה. נכון, כדי להגיע לקו סומוי, למשל, צריך עוד טיסה של שעה וזמן המתנה מינימלי של שעה וחצי, אבל בסופו של יום, כשתגיעו למלון, תרגישו שהגעתם לגן עדן.

חופשה בתאילנד, פירושה "לבזבז" יומיים על טיסות הלוך חזור, ולכן כדאי להגיע לפחות לשבוע מלא. עיקר ההוצאה היא על טיסות, כי המלונות בתאילנד לא יקרים מאד, והשהות בודאי שלא.
בתאילנד כדאי לנהוג כמיליונר, ולזכור כמה נמוך הערך של הבאט. לפנק את עצמנו במלון מפואר, עם חוף פרטי, כמה בריכות, יערות של עצי קוקוס מסביב וספא מפנק למסג'ים וטיפולים.

ארוחת הבוקר היא חלום. אפילו מלונות אילת לא יוכלו להתחרות בשפע הפירות הטרופיים, המאפים הטריים מכל רחבי העולם והביצים שהוכנו בשלל סגנונות על ידי טבחים תאילנדים נעימי סבר ומנומסים. בכלל, בתאילנד, כולם רוצים כל הזמן שתהיו מרוצים. כולם מחיכים. כולם (כמעט) קדים קידה קטנה, בלתי מורגשת, לפעמים וירטואלית, ועושים הכל כדי שהתייר (זה אתם) ירצה לחזור הנה שוב ושוב.

החדרנית מפזרת עלי סחלבים על המיטה, בבריכה עוברים עם מגבות לחות, קרירות ונעימות לרווחתכם, המלצר יפנק אתכם במיץ קוקוס על חשבון הבית ומנהל המלון יפגוש אתכם בחיוך רחב ויברר איך מסתדרת הילדה עם החברה החדשה שלה, שדוברת אנגלית בלבד.
בקו סומוי, יש לכם שפע של אפשרויות הרפתקניות, כמעט כמו בצפון תאילנד. הילדים יכולים לצאת לטיול על פילים (ביערות שמסביב) או לביקור במופע קופים, חוות תנינים ונחשים, אומגה בין עצים, ביקור באקווריום, בזמן שאתם תתפנקו עם מסג'יסטית תאילנדית עדינה, שתעסה את כפות רגליכם (או את הצואר, אם אתם עדיין מתוחים).

יש שפע של טיולי יום, שעובדי המלון ישמחו להזמין עבורכם, הכוללים סיור ברחבי האי וביקור במופעי חיות שונים ומשונים, יש שיט לפארק הלאומי הימי, יש שיט לאיים הסמוכים. יש קורסים בצלילה, בבישול תאילנדי. כל זה כמובן אם אתם מתעקשים לקום ממיטת השיזוף.
יש שוק. יש דוכנים שאפשר ללכת ביניהם ולקנות "מציאות תאילנדיות". לפעמים זה אפילו נחמד וססגוני. לאכול כדאי במסעדות מסודרות. יותר טעים ובודאי יותר בריא.

בערב, אחרי שתתקלחו באמבטיה על המרפסת, תרדו לשפת הים, לארוחת ערב לאור נרות . היום יש גריל דגים ופירות ים. מלצר מעונב יפתח לכם בקבוק רוזה קריר, ומעבר למפרץ יעלה ירח מלא, אדום. בלילה, תעשו טיול לאורך החוף ותתכרבלו על המיטה במרפסת הפתוחה, כשהילדים ישנים בחדר הסמוך, מותשים מיום של שחיה בבריכה ומשחקי כדור על המגרש.

בתאילנד, החופשה היא יחד ולבד. תכננו נכון, והרווחתם חופשה רומנטית וחופשה משפחתית בכרטיס טיסה אחד.
אה, ואם אתם שם במקרה ויש חג – חנוכה, פורים, פסח, בקו סומוי יש בית חב"ד מקסים , ברחוב הראשי. http://www.chabadthailand.co.il
אנחנו קראנו שם בפורים את המגילה. היה כיף.

קראו עוד על טיולי כוכב בעד ונגד

צור קשר